ארטרוסקופיה כתף

ארטרוסקופיה כתף

*

מדוע מבוצעת הפעולה?

ארטרוסקופיה כתף (Shoulder Arthroscopy) – מפרק הכתף מכוסה בקבוצת שרירים וגידים הנקראים "השרוול המסתובב" (Rotator Cuff). שרירים וגידים אלו מחזיקים את הזרוע כאשר הכדור בקצה עצם הזרוע נמצא בתוך הגומחה של עצם השכמה, כלומר מייצבים את מפרק הכתף ומסייעים בתנועה של הכתפיים לכיוונים שונים. הגידים של ה"חפת הסיבובי" עלולים להיקרע כתוצאה מפציעה או משימוש מוגבר וקיצוני.

טיפול תרופתי ("שמרני") מסוגל בדרך כלל לסייע רק בשיכוך הכאבים – ואינו מסוגל לרפא או לבלום את המחלה או הפגיעה באזור. הליך של ארתרוסקופיה מוצע למטופל כאשר הכאבים עזים מדי או במקרים שישנה פגיעה ביציבות ובפעילות התקינה של המפרק שאיננה מאפשרת לו אורח חיים תקין.

משמעות השם "ארתרוסקופיה" היא הסתכלות (סקופיה) במפרק (ארתרו).

במהלך הפעולה מסתכל המנתח לתוך המפרק באמצעות צינור אופטי בקוטר של 5 מ"מ, שבקצהו מצלמה זעירה. המצלמה מאפשרת לאורתופד לראות את המקום על מסך טלוויזיה – בהגדלה ניכרת.

מצבים הנחשבים ברפואה כמתאימים לביצוע ארתרוסקופיית כתף טיפולית, כוללים, בדרך כלל: פגיעה או קרע בטבעת הסחוס ("לברום" – labrum) או ברצועות; חוסר יציבות בכתף – מפרק משוחרר מדי עם אפשרויות לפריקות מרובות – תפירה והידוק קפסולת הכתף; פגיעה או קרע לגיד שריר הזרוע ("הבייספס" – biceps); קרע ב"שרוול המסתובב"; נוכחות עצם דורבן או דלקת באזור ה"שרוול המסתובב"; דלקת או נזק לחלקי מפרק אחרים (כמו במקרי דלקת פרקים כרונית); דלקת פרקים של קצה עצם הבריח; רקמה משוחררת (דוגמת, עצם או סחוס) שיש להסירה; סינדרום כתף נתקלת (shoulder impingement syndrome) – מצב שבו נוצר חיכוך בין זיז האקרומיון, השייך לעצם השכמה, לראש עצם הזרוע (הומרוס); ומצבים ניווניים –כדי ליצור מרחב גדול יותר לתנועת הכתף.

ניתוח לאבחון/ טיפול במחלות מפרק בכתף יאפשר לרופא לדעת באיזה טיפול לנקוט או אף לטפל בבעיה בניתוח עצמו.

בכל מקרה, לפני קבלת החלטה על ביצוע ניתוח, חשוב להתייעץ עם אורתופד המומחה בטיפול בבעיות כתף, ולדון יחד עמו בסוגי הטיפולים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ומידת התאמתו האישית של המטופל לניתוח.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

הניתוח מצליח כמעט בכל המקרים ומתאפשרת בחינת מחלות המפרק, על מנת לאבחן ולהחליט על דרכי טיפול נכונות.

מטרת הניתוח לאבחון/ טיפול במפרק בכתף היא להשיב את היציבות הנורמלית או כמעט נורמלית למפרק (במצבים של פריקות מרובות), וכן את רמת הפעילות שהייתה אפשרית במפרק לפני הפגיעה בו. כמו כן יש לצפות למזעור הפגיעה התפקודית במפרק ומניעת הפגיעה במבנים נוספים באזור.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ברוב המקרים לאחר מתן הרדמה מלאה או מתן הרדמה אזורית, יבצע המנתח חתך קטן (בגודל של 10 מ"מ) מעל מפרק הכתף. דרך החתך יחדיר המנתח ארתרוסקופ – צנתר (צינור מתכתי בקוטר של עיפרון דק) המכיל בתוכו עדשה קטנה, מערכת סיבים אופטיים ומצלמה. תמונות המצלמה הזעירה מועברות למסך, וכך יכול כל הצוות המטפל לצפות במפרק על מסך גדול בחדר הניתוח.

בשלב הראשון המנתח יאבחן באופן מעמיק את כל רקמות מפרק הכתף כולל סחוס, עצמות, גידים ורצועות. בשלב הבא במקרה שניתן לטפל בעיות שנתגלו יבצע המנתח עוד 1 עד 3 חתכים קטנים דרכם יחדיר כלי ניתוח זעירים מיוחדים לצורך תיקון או טיפול בבעיות שהתגלו בשלב האבחון דוגמת תיקון קרע בשריר, גיד או סחוס או סילוק של רקמה פגועה.

במקרים של תיקון השרוול המסתובב, יביא המנתח את קצוות השריר לאותו מקום, ויחבר את הגיד לעצם בתפרי עגינה. במקרים של סינדרום כתף נתקלת, יסיר המנתח רקמה פגועה או מודלקת באזור שמעל מפרק הכתף עצמו. לעיתים המנתח גם יחתוך את הרצועה הקוראקואקרומיאלית וישייף את האזור התחתון של העצם. במקרים של חוסר יציבות מפרק הכתף, מתקן המנתח את שולי המפרק העשויים סחוס, ויתקן גם גידים באזור זה. לבסוף יוציא המנתח את המכשירים, ויתפור/ ידביק ויחבוש את החתכים.

בשיטה זו נחסך הצורך בביצוע חתכים ארוכים ליד המפרק כפי שנהוג בניתוח בשיטה "הפתוחה".

כמו כן זמן ההתאוששות והשחרור מבית החולים קצרים באופן משמעותי בניתוחים החדישים לעומת השיטה ה"פתוחה" וכן נותרות צלקות קטנות ביותר. אולם, חשוב לציין כי במקרים של נזקים חמורים יידרש ניתוח "פתוח" שמשמעותו ניתוח מסובך יותר עם חתכים גדולים יותר וזמן ההתאוששות ארוך יותר.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

בניתוח לאבחון/ טיפול במפרק הכתף אפשר להשתמש בהרדמה מלאה ולעתים במשולבת עם הרדמה אזורית, בהתאם להחלטת המנתח והמטופל.

אם הניתוח נערך בהרדמה מלאה, משמעות הדברים: במשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח.

ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה.

ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה.

לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שרופא מומחה תופר את אזור החתך, מעיר המרדים את המטופל, באמצעות הפסקת מתן חומרי האלחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

בין שעה לשעתיים וחצי

לקבלת מידע נוסף השאירו את פרטיכם:

מאשר/ת קבלת תוכן פרסומי