בדיקת CT מתקדמת

בשנים האחרונות חלה התפתחות מחשבים מהירה שהשפיעה על מספר תחומים, ביניהם תחום הרפואה. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא בבדיקות סיטי, שהפכו מותאמות כמעט לכל חולה.

מאת פרופ' אריק בלשר

בשקט, בלי שהבחנתם בכך, השתנתה הרפואה. אין אחד שלא שמע על CT אבל רק מעט יודעים כמה הבדיקה חשובה ושימושית בכול תחומי הרפואה.

במאמר זה אפרט על קצת המזלג בנוגע לבדיקות חדשניות ולחומרי ניגוד שצובעים מחלות. אסביר על הדימות באמצעות CT, כוכב עולה בשמי הרפואה.

המהפכה - בדיקת CT לכל אחד:

עם ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המחשוב והרפואה, חל שינוי דרמטי ביכולות הדימות של גוף האדם באמצעות מכשיר ה-CT, והבדיקה הייתה להיות מורכבת מאוד. במקביל חלה עלייה דרמטית בכמות בדיקות ה-CT המבוצעות בעולם. כמות הבדיקות עולה ב-10% עד 15% בכול שנה.

בדיקת ה-CT הייתה לכלי מרכזי ומכריע בטיפול בחולה, בזיהוי ראשוני של המחלה, בסיווג המחלה וחומרתה ובקביעת הטיפול הניתוחי או התרופתי. השימוש בבדיקת ה-CT נעשה בכול תחומי הרפואה, במקצועות הרפואה הפנימית ובמקצועות הכירורגיים. עם השימוש הגובר בבדיקה ומורכבותה הגבוהה, מתגברת חשיבותו של הרופא הרדיולוג, שקובע את איכות הביצוע של הבדיקה, ובאמצעות הידע הקליני שלו מזהה את המחלה ואת חומרתה.

מה היא בדיקת ה-CT

מכשיר הסיטי הראשון שפותח בתחילת שנות השבעים, זיכה את ממציאו בפרס נובל ברפואה. בדיקת הסיטי - טומוגרפיה ממוחשבת, היא בדיקה אבחנתית, אשר משלבת קרינת רנטגן עם טכנולוגית מחשבים מתקדמת ליצירת תמונות של הגוף. מכשיר ה-CT הוא מעין "מכשיר פריסת לחם". גופו של הנבדק מוצג בצורה של "פרוסות" עוקבות, כאשר בכול "פרוסה" נראים כל האברים הפנימיים, כלי הדם, העצמות והרקמות.

בדיקת הסיטי מהירה מאוד, אינה כואבת ונמשכת עשרות שניות בלבד.

מהפכת הפרוסות - מלחם אחיד למאפה מורכב.

כחלק מההתקדמות המהירה של המחשבים בשנים האחרונות, עבר גם מכשיר ה-CT מהפכה של ממש. המהפכה הגיעה לשיאה עם כניסתם לשוק של מכשירי הסיטי הרב-פרוסתיים בסוף שנות התשעים. בעוד מכשירי הסיטי הראשונים הפיקו תמונה אחת תוך 30 עד ארבעים דקות, מסוגלים המכשירים המתקדמים להפיק עשרות תמונות בתוך פחות משנייה.

גוף הנבדק נסרק באופן רציף ובמהירות רבה. במהלך הסריקה נרכש מידע רב אשר משוחזר לתמונות בדיוק ובמהירות. אפשר לסרוק אזורים גדולים, עם פרוסות דקות מאוד (של פחות ממילימטר בודד), בזמן קצר ובדיוק מרבי. התמונות שמתקבלות הן תמונות באיכות מעולה. לאחר סיום הבדיקה קיימת היכולת לעיבוד מתקדם של המידע, בתחנת עבודה ממוחשבת. כאן באה לידי ביטוי מקצועיותו של הרדיולוג המפענח.

עם ההתקדמות הטכנולוגית התפתחו בדיקות חדשות כגון הקולונוסקופיה הווירטואלית, בדיקת הסיטי של עורקי הלב (לאבחון מחלת לב) ובדיקות אנגיוגרפיה בסיטי (צנתור וירטואלי של כלי דם). הבדיקות מאפשרות להעריך את כלי הדם בצורה לא פולשנית, תוך הקטנת הסיכונים ואי הנוחות של החולים. בדיקות שהתבצעו עד היום בצילומי רנטגן מוחלפות בבדיקות CT.

בדיקת ct אנטרוגרפיה, אשר מבוצעת במקום בליעת בריום, בוחנת את המעי ומאפשרת אבחון מחלות דלקתיות כמו מחלת קרוהנס. בדיקת אורוגרפיה שמאפשרת את הערכת הכליות ודרכי השתן, החליפה במידה רבה את בדיקת ה-IVP.

חומרי הניגוד, חומרי צבע המשפיעים על זיהוי ועל אבחון מחלות

בחלק מבדיקות הסיטי (לדוגמה בבדיקות CT בטן) השתמשו תכוף בחומרי ניגוד על בסיס יוד. היוד שניתן בשתייה בבדיקות בטן ואגן, ממלא את המעי ומאפשר הערכה טובה של מערכת העיכול. היוד הניתן בהזרקה תוך ורידית, באמצעות מזרק ממוחשב, צובע את כלי הדם ואת האברים הפנימיים ומשפר במידה רבה מאוד את איכות הבדיקה.

כך אפשר לזהות רקמות חולות (גם גידולים סרטניים) ואפשר לאפיין לעיתים את הסוג ואת חומרת המחלה. כמו כן אפשר להעריך את כלי הדם, אשר נצבעים ראשונים ואת מערכת השתן אשר מפרישה את היוד. הזרקת יוד חשובה במיוחד בחשד, או במעקב אחר מחלות ממאירות ומאפשרת קביעת צורך והתאמה לניתוח וכן את התגובה לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות.

הכמות של חומר הניגוד המוזרקת חשובה ביותר. הזרקה של כמות מופחתת של החומר יכולה לגרום לאבחון לא מדויק ולעיתים אף לאבחון שגוי. לדוגמה: ייתכן מצב בו חולה שאינו סובל מגרורות, מסרטן מפושט שיישלח לניתוח מורכב, לטיפול במחלת הסרטן, על בסיס בדיקת CT, כאשר למעשה התפשטות המחלה לא הודגמה בשל שימוש בכמות יוד לא מספקת.

במקרה כזה, הניתוח לעיתים עלול להיות מיותר וייתכן שהחולה מקבל טיפול לא נכון. גם קצב ההזרקה חשוב מאוד וגם התאמת זמן הסריקה לשלב בו צביעת היוד של אברי הגוף היא הטובה ביותר. גם בדיקות סיטי בהן נסרק הגוף מוקדם או מאוחר מדי, יכולות להוביל לטעות באבחון. לדוגמה: ייתכן מצב שבו לא יזוהה גידול סרטני למרות הזרקת כמות חומר ניגוד מתאימה, בשל הזרקה בקצב איטי מדי, או בשל סריקה בזמן לא מתאים בו הסרטן קשה או בלתי ניתן לזיהוי.

הרדיולוג – קצין המודיעין של הרופא המטפל והכירורג

רוב הציבור אינו מכיר את מקצוע הדימות (רדיולוגיה) ואינו מודע מספיק לחשיבות הרבה של איכות הביצוע של בדיקת הסיטי ולחשיבותו הגדלה והולכת של הרופא המפענח - הרדיולוג. אפשר לבצע את בדיקת ה - CT בדרכים שונות בהתאם לבעיה. במכון ה-CT וביחידת ה-CT שאני מנהל קיימים קרוב לשישים פרוטוקולים, שישים דרכים שונות לביצוע בדיקות CT. בדיקות בפיקוח רדיולוג מבטיחות בחירה של הדרך המיטבית לביצוע הבדיקה. התאמה של הבדיקה לחולה כוללת גם שימוש מושכל ונכון במכשיר וחשיפה לקרינה במידה הנחוצה בלבד.

פענוח הבדיקה מורכב ודורש זמן ארוך יותר. בעבר כללה בדיקת הסיטי כ-100 תמונות, לעומת 700 עד 2000 תמונות ויותר, לבדיקות CT מתקדמות, המבוצעות היום באופן שכיח. בנוסף לכך, פענוח הבדיקות אינו מבוצע רק במישור אחד, כפרוסות, אלא יש אפשרות להכנת שחזורים דו ותלת ממדים אשר מעלים את דיוק הבדיקה במקרים רבים. שחזורים מתקדמים לפני ניתוחים אונקולוגים מורכבים, המבוצעים על ידי הרדיולוג עוזרים מאוד לכירורג בהחלטה על התאמת החולה לניתוח ואף יכולים לשנות את הגישה הניתוחית.

בדיקה איכותית ופענוח מפורט ומקצועי, תלויים ברדיולוג מיומן ומנוסה והם קריטיים לבריאות החולה. הידע הקליני של הרדיולוג, ניסיונו ואיכות הפענוח שהוא מספק יאפשרו אבחון מדויק של מחלות, מציאת גידולים ממאירים, הערכה נכונה של התגובה לטיפולים אונקולוגים (כימותרפיה והקרנות).

אפשר לדמות את הרדיולוג לקצין מודיעין אשר מכין תרשימים, ומפות למבצע מיוחד. ככל שרמת התרשימים ופענוח המצב יהיו מדויקים יותר, כך סיכויי ההצלחה של "הלוחם", הרופא המטפל או המנתח, יהיו גבוהים יותר בקרב על חיי החולה.